פפטיד שנשמר לא נכון מאבד מהאיכות שלו בשקט. הצבע לא משתנה, אין ריח, והבקבוקון נראה בדיוק אותו דבר. אבל בבדיקת HPLC כבר מופיעות פסגות חדשות. לכן כדאי להכיר את הכללים מראש. במדריך נפריד בין שני מצבים: פפטיד ליופילי (אבקה יבשה) ופפטיד אחרי המסה.
מה מפרק פפטידים
יש כמה גורמים שחוזרים כמעט בכל מקרה:
- חום מאיץ כמעט כל תגובה כימית, כולל פירוק.
- לחות מאפשרת הידרוליזה, תגובה שבה מים שוברים קשרים בשרשרת.
- אור, בעיקר UV, יכול לפגוע בחומצות אמינו רגישות.
- חמצן פוגע בחומצות אמינו כמו מתיונין, ציסטאין וטריפטופן.
כל הכללים בהמשך הם בעצם דרכים להרחיק את הגורמים האלה מהבקבוקון.
פפטיד ליופילי: לפני ההמסה
בצורה היבשה הפפטיד יציב יחסית. ובכל זאת, יש הבדל גדול בין בקבוקון שנשמר נכון לבין בקבוקון שנשכח על השיש.
טמפרטורה
- לטווח הקצר והבינוני: מקרר, 2–8°C. זו ברירת המחדל לבקבוקון שתעבדו איתו בשבועות או בחודשים הקרובים.
- לאחסון ממושך: מקפיא, -20°C או קר יותר. ככל שקר יותר, הפירוק איטי יותר.
- טמפרטורת החדר: בסדר לזמן קצר, למשל בזמן משלוח. לא כמקום קבוע.
לחות
פפטידים ליופיליים סופחים לחות מהאוויר. הטעות הנפוצה: מוציאים בקבוקון קר מהמקרר ופותחים אותו מיד. האוויר החם פוגש את הזכוכית הקרה, ונוצר עיבוי בתוך הבקבוקון. לכן תנו לבקבוקון להגיע לטמפרטורת החדר לפני שפותחים אותו, וסגרו אותו היטב מיד אחרי.
אור
שמרו את הבקבוקונים בקופסה סגורה או במגירה חשוכה. גם בקבוקון שקוף מוגן היטב אם הוא בתוך קופסה.
הקפאה והפשרה
הקפאה עצמה לא מזיקה לפפטיד יבש. מה שמזיק הוא מחזורים חוזרים: מוציאים, מפשירים, מחזירים. כל מחזור כזה הוא הזדמנות לעיבוי. אם הקפאתם, הוציאו את הבקבוקון פעם אחת, כשאתם מוכנים לעבוד איתו. עדיף גם להימנע ממקפיא עם הפשרה אוטומטית (No Frost), כי הוא מתחמם מעט בכל מחזור הפשרה.
פפטיד אחרי המסה
ברגע שהפפטיד בתמיסה, הכללים משתנים. יש מים, ולכן הפירוק מהיר יותר. יש גם סיכון לזיהום חיידקי.
- מקרר בלבד, 2–8°C. לא בדלת המקרר, שם הטמפרטורה קופצת בכל פתיחה, אלא על מדף פנימי.
- בלי הקפאה חוזרת. בהקפאה של תמיסה נוצרים גבישי קרח והריכוז משתנה באופן מקומי. אם בכל זאת צריך להקפיא, מחלקים מראש לכמה מבחנות קטנות ומפשירים כל אחת פעם אחת בלבד.
- רשמו תאריך. כתבו על הבקבוקון את תאריך ההמסה ואת הריכוז. זה חוסך ניחושים בהמשך.
- הגנה מאור חשובה כאן אפילו יותר מאשר באבקה.
מים בקטריוסטטיים או מים סטריליים?
שני סוגי המים נפוצים במעבדה, וההבדל ביניהם קשור ישירות לאחסון.
מים סטריליים הם מים נקיים בלי שום תוספת. הם סטריליים עד שפותחים אותם. מהרגע שחודרים לפקק, אין בהם שום דבר שמעכב חיידקים.
מים בקטריוסטטיים הם מים סטריליים עם 0.9% בנזיל אלכוהול. החומר הזה לא הורג חיידקים, אבל מעכב את ההתרבות שלהם. לכן הם מתאימים לבקבוקון שחוזרים אליו כמה פעמים לאורך זמן.
חשוב לזכור שבנזיל אלכוהול לא מחליף עבודה נקייה. מנגבים את הפקק באלכוהול לפני כל חדירה ומשתמשים בציוד חד-פעמי חדש.
כמה זמן פפטיד נשאר יציב?
אין מספר אחד שמתאים לכל הפפטידים. היציבות תלויה קודם כול ברצף. פפטיד עם הרבה חומצות אמינו רגישות לחמצון יתפרק מהר יותר. היא תלויה גם בממס, בריכוז ובתנאי האחסון.
כלל אצבע: בצורה ליופילית, בקירור או בהקפאה, פפטידים נשמרים חודשים ואף יותר. בתמיסה מדובר בדרך כלל בשבועות. הוראות האחסון של כל מוצר מופיעות בעמוד שלו בקטלוג, וכדאי לבדוק שם.
סימנים שמשהו השתבש: עכירות בתמיסה, חלקיקים שלא מתמוססים או שינוי צבע. במקרה כזה עדיף לא להשתמש בחומר בניסוי.
טעויות נפוצות באחסון
רוב הבעיות לא נובעות מחוסר ידע, אלא מהרגלים קטנים. כמה שכדאי להכיר:
- פתיחה של בקבוקון קר. כבר דיברנו על זה: עיבוי הוא האויב של אבקה יבשה.
- אחסון ליד מקור חום. ליד התנור, על אדן חלון או ברכב בקיץ. גם כמה שעות בחום כבד עלולות לפגוע בחומר.
- השארה מחוץ למקרר בזמן העבודה. הוציאו את הבקבוקון רק לזמן הדרוש, והחזירו אותו מיד.
- ניעור חזק של התמיסה. פפטידים מסוימים נוטים להיצמד זה לזה כשמנערים אותם. ערבוב עדין בסיבוב מספיק.
- בקבוקון בלי תווית. אחרי חודש כבר קשה לזכור מה בתוכו ומתי הוא הומס.
- הקפאה של בקבוקון מומס בלי חלוקה. כל הפשרה פוגעת בכל התמיסה, לא רק בחלק שצריך.
אחסון לאורך זמן
אם הזמנתם כמה בקבוקונים מראש, לא חייבים לשמור את כולם באותו מקום. את הבקבוקון שתעבדו איתו בקרוב שומרים במקרר. את השאר אפשר להעביר למקפיא, סגורים ובתוך הקופסה, ולהוציא כל אחד רק כשמגיע תורו.
שרשרת הקירור: מהמחסן עד אליכם
אחסון נכון מתחיל עוד לפני שהבקבוקון מגיע אליכם. ב-MedicPeptide המוצרים מאוחסנים בקירור ונשלחים באריזה מבוקרת טמפרטורה. המשלוח מגיע תוך 1–3 ימי עסקים, והוא חינם בהזמנה מעל ₪500.
מה עושים כשהחבילה מגיעה?
- פותחים אותה באותו יום.
- מעבירים את הבקבוקונים למקרר, 2–8°C.
- אם לא תעבדו איתם בקרוב, שקלו להעביר אותם למקפיא.
יש שאלה על אחסון של מוצר מסוים? כתבו לנו בוואטסאפ ונענה בעברית. תשובות נוספות יש בעמוד שאלות נפוצות.
לסיכום
- פפטיד ליופילי: מקרר לטווח הקצר, מקפיא לטווח הארוך. תמיד יבש ובחושך.
- לפני שפותחים: מחכים שהבקבוקון יגיע לטמפרטורת החדר.
- פפטיד מומס: מקרר בלבד, בלי מחזורי הקפאה, עם תאריך על התווית.
- מים בקטריוסטטיים מתאימים לבקבוקון שחוזרים אליו כמה פעמים.
רוצים לחשב ריכוז אחרי המסה? היכנסו למחשבון הפפטידים, או קראו את המדריך איך מחשבים המסת פפטידים.
לתשומת לבכם: המידע במאמר נועד להסבר מדעי בלבד. כל המוצרים ב-MedicPeptide מיועדים לשימוש מחקרי ומעבדתי בלבד, ואינם מיועדים לשימוש בבני אדם או בבעלי חיים.